שבת בבוקר ב-88FM: תכנית אחרונה 13.05.17

זהו זה, זה הזמן למילות פרידה מהתוכנית הזו, מהאולפן הזה ומרשות השידור וקול ישראל אך לא מהרדיו שכן נפגש ב-88 בתאגיד גם בשישי בשש כאן שם ובכל מקום וגם בשבת ב-16:00 בעידן הדלי (סליחה רוני שאני לוקח לך את התוכנית). יש הרבה מאוד דברים שמפריעים לי בדרך בה נעשה המעבר הזה, יש הרבה חברים קולגות ואנשי מקצוע רואים ומוכשרים שלא ימשיכו אתנו והלב כואב ונחמץ, הגעגוע כבד מנשוא ולצד ההתרגשות הגדולה ממשהו חדש יש תחושת אבל גדולה עוד יותר. תודה לכל צוות 88 ורשות השידור שהכנסתם אותי לקודש הקודשים והייתם שם תמיד לעזור אבל גם לא לעזור לפעמים. תודה לכם, מהטכנאים עד המנהלים, מהכתבים עד העורכים והמגישים. למרות כל ההיסטוריה והתקלות, סיפורי השחיתות וכל הבעיות, רשות השידור וקול ישראל הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה של מדינת ישראל, איבר פנימי חשוב כמו כבד שהפסיק לעבוד ועכשיו עושים השתלה מתורם. תודה לכם לכולכם על השירות שעשיתם למדינה כפוית הטובה הזו. תודה למשפחה שלי שגידלה אותי על המוזיקה הכי טובה ברדיו, תודה למשה מורד שהאמין בי ונתן לי את התוכנית, תודה לגדי ליבנה וירון חי מנשה שנתנו לי את הזדמנויות הראשונות בתחנה בזכות שיתוף הפעולה עם התחנות החינוכיות, תודה לרדיו קול הנגב שגידל אותי, תודה קובי מנורה הסופר מן של 88 שעושה כאן הכול מהכול ודואג לכולנו ובעיקר לשידור ולמאזינים. אפרופו מאזינים תודה למאזינים הכי טובים בעולם בדגש על שלושת המאזינים הכי מסורים של התוכנית קרן ראובן שדאגה שאתעורר בבוקר, ולמוזיקאים יהודה עדר ודויד פרץ שסיפקו תובנות מוזיקליות וסיפורים, תודה לאסף נחמיאס שהיה מהראשונים להאזין לתוכנית ועזר ליצור את האות ואת פינת הרגאיי שלא שרדה ותודה למאזין מספר אחד, מעל כולם, שהאמין בי מהרגע הראשון, גיא דגן. תודה לאדר מזרחי אהובתי שסבלה את השעונים המעוררים בשש בבוקר בשבת. תודה לכל הילדים הקטנים שהעירו את ההורים מוקדם מוקדם וכך היו לי עוד מאזינים לצד החרוצים בינכם שקמים מוקדם בכדי לטייל ולהתעמל או לעבוד. תודה לכם לכולכם, מאזינים מדהימים שכמותכם, באף מקום בעולם לא נוצר כזה קשר בין מאזינים לתחנת רדיו, זה משהו נדיר, רדיו אישי כל כך. אני וגיל מטוס קוראים את התגובות שלכם כל הזמן כמנהלי עמוד הפייסבוק של 88. אנו קוראים כל מה שאתם כותבים גם את הדברים הרעים ואתם מדהימים גם כשזה רע כי זה מתוך אהבה ואכפתיות אדירה. ואפרופו דברים רעים תודה למאזינים המבוגרים שבתחילת הדרך התקשרו לצעוק שזו "מוזיקה לא טובה, תשמיע איזה אלביס וקליף רצ'רדס, בכלל לא היית בחיים כשהם שרו". אתם וכל מי שאי פעם כתב לי משהו רע רק חישלתם אותי וזה דחק בי להשתפר ולהוכיח לכם שאתם טועים. אם פספסתי מישהו אני מתנצל זו לא פרידה רק סיכום ביניים ולפחות סוף סוף אוכל לישון בשבת בבוקר ובמקום להאזין לי יקירי תשירו שיר אחר כי השיר הפך זקן וממורמר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s