פורסם במקור ב-כאן 88: אפילו בתוך ארבעת אלבומי הת'ראש מטאל הראשונים שלה, מטאליקה יצרה מלודיות יפייפיות. תמיד היה שם פוטנציאל ליצור משהו קליט ואפילו, נעז לומר, "המוני". כבר באלבומים האלו הם בלטו בכתיבה ששברה את מחסומי המפלצות והמיתולוגיה של עולם המטאל עם שירים שהעזו לדבר על נושאים חשובים ומורכבים יותר. ב-12 באוגוסט 1991 הם מיצו את הפוטנציאל שלהם בזכות המפיק בוב רוק.
במקור הם רצו שרוק יעשה מיקסים לחומרים החדשים שלהם. הסאונד של האלבומים הקודמים היה רזה, חד ואגרסיבי. את האגרסיביות הם רצו לשמר אבל הייתה חסרה שם תחתית, היה חסר שם בס וגרוב. בוב רוק היה כוכב ניו וייב בתחילת שנות השמונים בקנדה, בלהקת הפופ רוק Payolas. אף אחד לא צפה שיום אחד הוא יפיק את אחד מאלבומי המטאל הנמכרים והחשובים בכל הזמנים. אבל מטאליקה אהבו מאוד את הסאונד של האלבום שהוא הפיק בסוף שנות השמונים ללהקה שהם שנאו במיוחד, Motley Crue. לכן הם רצו לעבוד רק איתו.

אבל בוב רוק לא רצה רק לעשות להם מיקס, הוא רצה להפיק אותם. אומרים שהמורה מגיע כשהתלמיד מוכן, אבל מטאליקה לא באמת היו מוכנים למורה הזה. הם אמללו אותו במשך תשעת החודשים, והוא דיבר איתם כמו שמעולם לא דיברו איתם.

בוב רוק שינה את הדרך שבה מטאליקה כותבת ומקליטה. לבסיסט ג'ייסון ניוסטד הוא אמר "תפסיק לנגן כמו גיטריסט ותתחיל לנגן כמו בסיסט". למתופף לארס אורליך הוא אמר להפסיק להדגיש את תפקידי הגיטרה עם התופים שלו ולהתחיל להתוות את הקצב. יחד, ניוסטד ואולריך הוסיפו הרבה גרוב ו-"תחתית" לסאונד של מטאליקה שפתאום התפוצץ דרך הרמקולים כשהשירים יצאו לרדיו. את הגיטריסט קירק האמט הוא אמלל והכריח אותו לשכתב סולואים שוב ושוב עד שיצא הסולו המופתי של Unforgiven. את הסולן ג'יימס הטפילד הוא הכריח לחפור עמוק יותר, להפסיק לכתוב על מה שבחוץ ולהיות קשוב יותר למה שבפנים. הוא לימד אותו איך לשיר בהרמוניות ולהקליט שכבות. רוק אף הכניס את שיטת Wall of Sound של פיל ספקטור היישר אל תוך עולם המטאל.

מטאליקה הייתה בדרך לשם לבדה – האלבומים הראשונים שלה היו פורצי דרך, אבל בוב רוק היה מורה הדרך שהיא לא ידעה שהיא צריכה. אחרי ההקלטות הם נשבעו לא לעבוד יחד שוב לעולם (הם עבדו יחד על כ-5 פרויקטים נוספים מאז אבל מי סופר). כשהאלבום השחור ראה אור באוגוסט 1991 מטאליקה הפכה ללהקת המטאל החשובה בעולם. חלק ממעריצי הלהקה חשבו שלאלבום יש סאונד מרוכך מדי, אבל בשבילי מי שמעולם לא שמע מטאל ברדיו זה היה כבד, כבד מאוד, וזה עבד. האלבום פרץ את הדלת ללב המיינסטרים ופתאום אפילו אמא שלכם זימזמה שירים של מטאליקה.

אה, והשיר הזה שאמא שלכם גם יודעת לזמזם, הוא כמעט לא נכנס לאלבום. הוא נכתב בטעות באמצע שיחת טלפון שנותקה במהרה כי ג'יימס הטפילד הבין שהוא עלה על משהו. הוא לא רצה שזה יהפוך לשיר של מטאליקה אבל לארס שמע אותו במקרה ושכנע אותו. בוב רוק אמר על Nothing Else Matters שהטפילד הקשוח כתב שיר אהבה בלי להשתמש במילה "אהבה".

לציון 30 שנה לצאת האלבום השחור, חזרנו לתהליך היצירה המתיש, שבסופו כולם רצו לחנוק אחד את השני, אבל נאלצו להתחבק – כי "היי שינינו את עולם המוזיקה לנצח!"

מאזינים כאן.

לספיישל על האלבום הקודם …And Justice for All  תלחצו עליי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s