כאן, שם ובכל מקום #126

"השמאל מגדיר את הימין שמגדיר את השמאל ושניהם יחד את המרכז שלא מגדיר שום דבר, הוא רק נגרר נמשך משני הקצוות עד שהוא נקרע לגזרים. במובן הפוליטי זה אומנם דבר שלילי, אבל במובן התרבותי? אנחנו צריכים את המעזים, את אלו שילכו צעד אחד רחוק מידי. אנחנו צריכים את השוליים בכדי שיגדירו את המיינסטרים אנחנו צריכים את השוליים בכדי שהם יהפוך למיינסטרים הבא וחוזר חלילה".

עוד רגע יום שישי ותוכנית 127 תגיע אבל פתאום נזכרתי שלא עדכנתי את האתר אז…
תוכנית 126 של כשב"מ והפעם: טום יורק מתלהב מג'ף באקלי וכותב על זה שיר, יוצר חדש מבית הספר למויזקה שהביא לנו את אדל ואיימי ויינהאוס, הגגי חוכמה של ויקטור הוגו כמו "המוזיקה היא רעש חשוב. מוזיקה מבטאת את אשר לא ניתן לנסח במילים אך בלתי אפשר להשתיקו", 25 שנה לאלבום החזרה של דר ג'ון לניו אורלינס, פליאה מהרכות של אחד האנשים הכי מחוספסים בהיסטוריה המוזיקלית, העולם לא מושלם וקשה להתרגל לזה, תגלית בארון של טום פטי שחלם להיות מלך, אפריקאים, צרפתים, ספרדים, בריטים, אמריקאים ואינדיאנים, בשיר אחד! והרבה אהבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s