מידי שבוע צוות העורכים של 88FM מתאספים יחד ויוצרים את "הרשימה המשותפת", אסופה של האלבומים שעשו לנו את החודש. הנה שתי הבחירות שלי:
Tift Merritt – Stitch Of The World
לקאנטרי יש קצת שם רע, טוב קצת הרבה. הוא מזוהה עם התרבות הדרומית של ארצות הברית והוא נחשב לפסקול המושלם לקפיטליזם האמריקאי. אבל יש לו גם צדדים אחרים, עדינים, מלטפים ואפילו סוציאליסטים, במיוחד בתחילת דרכו ובמיוחד בצד האלטרנטיבי שלו. הזמרת טיוות' מריט היא בדיוק כל מה שטוב בקאנטרי, שילוב נדיר של קול נוגה שמזכיר את דולי פרטון עם האיכויות המוזיקליות הרכות של נורה ג'ונס. הקאנטרי בבסיסו הוא כר פורה לסיפור סיפורים ומריט, שלמדה כתיבה יצירתית באוניברסיטה, מנצלת אותו עד תום. את אלבומה החדש והשביעי הפיק סאם בים (Iron & Wine), ונגמרו לי השבחים לכתוב כאן, אני לא מצליח גם לחשוב על משפט סיום ראוי אז פשוט תקשיבו לאלבום, טוב?
Rhiannon Giddens – Freedom Highway
יצא לי חודש אמריקאי אני יודע, אבל ראנון גידנס היא בדיוק ההפך מהגברת הראשונה. בת לאב לבן ולאמא חצי אפרו אמריקאית חצי אינדיאנית, ראנון מהווה את אמריקה האמיתית ובדמה זורמות שלושת המסורות המוזיקליות המרכזיות של התרבות האמריקאית. כילדה, היא למדה אופרה ומוזיקה קלאסית עד שעמדה על דעתה והחליטה לחזור לשורשים המסואבים שלה. היא זכתה לפרסום ולשבחים עם ההרכב זוכה הגראמי Carolina Chocolate Drops, וב-2015 החלה לתחזק גם קריירת סולו עם האלבום המקסים Tomorrow Is My Turn. החודש היא העניקה לנו אלבום סולו שני ונהדר שמהווה קו ישיר לשורשים המוזיקליים שלה ולקריירה שלה עד כה אך גם מציג התפתחות מוזיקלית מרשימה. במקום לשמר את המסורת, מרחיבה ראנון את הגבולות ולא, היא לא חוסכת בביקורת על ההיסטוריה וההווה של המדינה שלה.